קריאת תהילים

קריאת תהילים בסלולרי בטאבלט במחשב ועוד
ז' חשון התשפ"א
Smaller Default Larger

פה נטמן

״וַיּאֹמֶר יְהוָה אֶל משֶֹׁה, קַח לְ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְ עָלָיו״ (במדבר כז׳, יח׳).


המילים "פה נטמן" בדרך כלל חרוטות על גבי מצבות בבית הקברות. אולם לצערנו, פעמים והן "חרוטות" על גבם של אנשים בעודם בחיים. כלפי מה הדברים אמורים?
אלוקים בחר ביהושע שבבא הזמן - לאחר פטירת משה, הוא זה שינהיג את עם ישראל. וכך אמר אלוקים למשה: "קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו".
הלשון "קח את יהושע" טעונה ביאור. להיכן משה ייקח אותו? לשון "לקיחה" לא שייך ביחס לבני אדם (שפתי חכמים שם). רש"י מבאר: "קח לך – קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום", נסה לשכנע ולפייס את יהושע שכדאי לו ליטול את שרביט ההנהגה, ואכן מיד לאחר מכן נכתב: "ויעש משה כאשר ציווה השם אותו, וייקח את יהושע" (פסוק כב'), גם שם כותב רש"י: "וייקח – לקחו בדברים והודיעו מתן שכר של פרנסי ישראל לעולם הבא". מבואר, שמשה היה צריך לשכנע את יהושע שיסכים לקבל על עצמו את ההנהגה.
לא מובן. מדוע צריך משה לשכנע את יהושע, ממתי צריך לשכנע אדם לקבל משרה חשובה? מי מאיתנו לא היה חפץ בהנהגה?
מונח פה יסוד עצום בהבנת נפש האדם. שמעתי את הדברים מהרב שלום מאיר וולך.
כולנו מכירים סיטואציה של אדם ששנים רבות נמצא במקום עבודה מסוים, ובסך הכללי טוב לו – ה"בוס" נוח, המשכורת סבירה והסביבה נחמדה. מצב כזה מצד אחד מבורך, משום ש"בשורה התחתונה" העובד מרוצה ויש לו יציבות. אולם מצד שני מצב זה עלול להיות קצת מסוכן. מדוע? משום שיתכן והעובד קובר את הפוטנציאל הגלום בו, שהרי יתכן שברמת הפוטנציאל הוא מסוגל להרבה יותר וביכולתו להגיע רחוק. אם נבא ונשאל אותו – מדוע אינך מחפש מקום בו תוכל למצות את עצמיך יותר? הוא יטען, כעת נוח לי, בשביל מה לחפש "הרפתקאות" מיותרות.
אדם אוהב להיות עטוף ומוגן. כמובן שעלינו להיות מחושבים ולא לעשות צעדים פזיזים, אולם עדיין, פעמים רבות דווקא התחושה של הנוחות גורמת לנו לקבור את הפוטנציאל הגלום בתוכנו.
ישנה דוגמא מדהימה לרעיון זה.
אחרי שאלוקים ברא את אדם הראשון, הוא שם אותו בגן עדן – "וייקח השם אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה" (בראשית ב', טו'). חדי העין מביננו שמו לב, שגם כאן כתוב "וייקח השם אלוקים את האדם", גם פה כותב רש"י – "ויקח – לקחו בדברים נאים ופיתהו להיכנס".
למה צריך לפתות את אדם הראשון להיכנס לגן עדן?
וכי צריך לשכנע מישהו להיכנס לגן עדן? התשובה היא שכן! אדם מחוץ לגן עדן - לא יודע עדיין מה זה גן עדן - טוב לו במצב בו הוא מצוי, והוא לא רוצה לשנות את מצבו גם אם מבטיחים לו גן עדן...
כך טבע האדם. חושש משינויים גם אם הם לטובתו.
הדברים נכונים ביחס לכל דבר ובפרט ביחס להצלחה ברוחניות. זה מה שקרה עם יהושע. יהושע סבר שהוא ממצה את עצמו מבחינה רוחנית – "נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות לג', יא'), הוא לומד תורה ללא הפסקה, טוב לו והוא חושש שהנהגת העם "גדולה עליו". מגיע משה ומשכנע אותו שיש לו את הכוחות והיכולת, וראוי להנהיג את העם.
כשעובר נמצא ברחם אימו צפוף לו, הוא לא יכול ליישר רגליים והוא סגור מכל הכיוונים – ובכל זאת אין תינוק שלא בוכה כשהוא יוצא לאוויר העולם, ככה זה, אף אחד לא אוהב לשנות מצב.
עלינו לדעת, שפעמים רבות ההצלחה באה רק אם אדם משכיל להעז, לאזור אומץ ולפרוץ כל מיני מחסומים דמיוניים...
הבה ננסה לא לחרוט על גבי החיים את המילים: "פה נטמן".

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן