קריאת תהילים

קריאת תהילים בסלולרי בטאבלט במחשב ועוד
י"ג סיון התש"פ
Smaller Default Larger

רדאר פנימי

״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אתָֹם, וְשָׁמַר יְהוָה אֱהֶי לְ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבתֶֹי״ (דברים ז, יב).


ידוע שהעולם הגדול בו אנו חיים, אינו מורכב מגושים ענקיים אלא מאטומים זעירים שאין בכוח העין להבחין בהם. כמו כן, גופנו מורכב מתאים שניתן לראותם רק בעזרת מיקרוסקופ. כך הוא גם בניינו הרוחני של האדם, האדם מורכב ממעשה קטן אחד, ועוד אחד, ועוד אחד. הן לטוב, והן חלילה – למוטב. שהרי צורת האדם מורכבת מאוסף רגעים וחוויות יומיומיות, השאלה אלו חוויות הוא חווה ואלו מעשים הוא עשה.
הידיעה הזו צריכה לחולל מהפכה של ממש במחשבתנו. אדם רוצה לתקן את העולם, והוא חושב על שיטה חובקת זרועות עולם או על ארגון עולמי לשלום או לצדק. וכן כשאדם רוצה לתקן את אישיותו הוא חושב על צעדים מרחיקי לכת ומעשים רוחניים "גרנדיוזיים", אחר כך הוא מתפלא מדוע לא צלחה דרכו.
על האדם לדעת, שלא תמיד צעדי הענק הללו הם אלו שישנו אותו. אולי דווקא ההיפך, מעשים קטנים ומחושבים, הם אלו שבונים את אישיותו (הרב שלמה וולבה, 'עלי שור' ב, קפט).
הרעיון הזה טמון במילים הראשונות של פרשתנו: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם". התורה מדגישה "והיה עקב", רש"י מביא את דברי המדרש: "והיה עקב – אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון", אזי - "ושמר השם אלוקיך לך את הברית – ישמור לך הבטחתו".
סוד ההצלחה הוא דווקא במעשים הקטנים.
כנ"ל גם ביחס לשלילה, אדם צריך לפחד ולחשוש מהמעשים הקטנים שלא יפילו אותו. דוד המלך אומר "למה אירא בימי רע, עוון עקבי יסובני" (תהלים מט) – "אמר דוד, ריבונו של עולם, איני מתיירא מן המצוות חמורות שבתורה מפני שהן חמורות. אבל מתיירא אני מפני הקלות, שמא עברתי עליהם מפני שהם קלות" (מדרש תנחומא עקב).
הידיעה הזו חשובה מאוד, משום שיש באדם כוח חזק מאוד שנקרא "כוח המרידה". כשאדם מקבל על עצמו איזו קבלה גדולה, לאט לאט הוא ירגיש שכוח המרידה הולך וגובר, וכן להפך, כשאדם רוצה לעשות מעשה שלילי גדול וחריג, גם כאן כוח המרידה ימנע זאת ממנו. ככול שהמעשה קטן יותר, כוח המרידה פחות יתעורר.
הרב וולבה מביא על כך משל נפלא.
אחרי מלחמת יום הכיפורים, הוזמן הרב להרצות בפני חיילים על אדמת מצרים. כשהמטוס הגיע לתחומי מצרים הוא הנמיך מאוד, ממש מטרים מעל הקרקע. הביע הרב את פליאתו, מדוע המטוס כל כך מנמיך טוס עוד טרם הנחיתה? אמרו לרב, כיוון שאנו עכשיו בתוך תחום מצרים, לא כדאי שהמצרים יבחינו בכלי טיס ישראלי, לכן הוא מנמיך טוס למטה מתחום קליטת הרדאר, משום שהרדאר מבחין רק במטוס שטס בגובה, והוא לא מבחין במטוס שטס סמוך לקרקע.
כך בדיוק פועל כוח המרידה שבאדם: הוא מבחין בעיקר במעשים המצויים "בגבהים", ואינו מבחין במעשים "הסמוכים לארץ".
זו כוונת התורה "והיה עקב תשמעון", אדם צריך לשים לב למעשים הקטנים שהוא "דש בעקביו", המעשים היומיומיים והרגילים, הם אלו שבעיקר מסוגלים לבנות אותו.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן